פגוש את קונסול הכבוד
סדרת ראיונות עם קונסולי כבוד בהסגר הקורונה
להלן ראיון, עם מר אהוד רצאבי, קונסול כבוד של סרי לנקה עם נשיא מועדון השגרירים יצחק אלדן:
1.האם נדרשת פעילות מיוחדת בסרי לנקה על רקע מצב הקורונה?
המצב בסרי לנקה טוב באופן יחסי. ממשלת האי טיפלה במצב בנחרצות כבר מההתחלה. בהתאם לדיווחים שקבלתי נכון להיום יש כ- 370 מקרים מאושרים ו- 7 שנפטרו. המדינה נסגרה , בתי העסק סגורים גם הם והתושבים בהסגר.
לשאלתי ענה השגריר כי העניינים כרגע בשליטה.
- מה המצב בעמותת איל”ן:
אני משמש בהתנדבות כיו”ר העמותה במשך 14 שנים. העמותה הוקמה בשנת 1952 עקב התפרצות מגיפת הפוליו וכעת מטפלת בכ- 15,000 אנשים עם מוגבלויות פיזיות בכל רחבי הארץ. במצב הנוכחי כל מרכזי היום והספורט שלנו סגורים עקב הקורונה ורק המעונות המהווים בית למוטבים שלנו פעילים כולם תחת הוראות מחמירות וקפדניות של שמירה על חיי הדיירים והמטפלים. לאכזבת כולנו האולימפיאדה בטוקיו בוטלה, אך הספורטאים חייבים להמשיך ולהתאמן. לשמחתי מצאנו אפשרות באישור הרגולטור שהשחיינים שלנו יוכלו להמשיך ולהתאמן.
הקורונה מציבה לכל תושבי ישראל אתגרים שלא הורגלנו בהם ולשמחתי אני מוצא שגם במקרה זה אנחנו ערבים זה לזה ובייחוד הדבר בולט במתנדבי ועובדי עמותת איל”ן.
- מהו המסר שלך לעם הסרי לנקי?
העם הסרי לנקי הוא עם חזק ומעל הכל צנוע שידע להתגבר על תלאות ומלחמות רבות שנים. אוכלוסיית סרי לנקה מונה כ – 22 מיליון נפש היושבים ב 65 אלפי קמ”ר, ועם כל זאת כרגע מדווח על 7 מתים. נראה כי הצעדים שנקטה ממשלת סרי לנקה נכונים ומועילים למלחמה בנגיף. אני משוכנע שהעם הסרי לנקי ידע להתגבר גם על מגיפה זו כפי שהתמודד בעבר בתוצאות פיגועי הטבע שחווה.
תולדות חיים
אהוד רצאבי נולד בתל אביב, דור שלישי בארץ. סבו של אביו עלה לארץ מתימן בשנת 1881. אהוד רואה חשבון במקצועו וניהל את המשרד המשפחתי עד שנת 2002. בשנת 2003 אהוד נבחר כחבר כנסת מטעם מפלגת שינוי למשך קדנציה אחת. שם היה פעיל בעיקר בחקיקה פיסקלית וכלכלית. הוא שימש כיו”ר ועדת המסים וההיי טק של הכנסת וחוקק 12 חוקים הכלולים בספר החוקים של מדינת ישראל. שימש כיו”ר אגודת הידידות הפרלמנטרית של ישראל עם יפן, אוסטרליה, ניו זילנד וסרי לנקה, והיה בשיתוף פעולה הדוק עם משרד החוץ בעזרה ובקשרים עם משלחות ממדינות אלו ומשאר העולם ובייחוד מצרפת ואיטליה, כל זאת מתוך הראיה כי מדינתנו הקטנה זקוקה לקשרים בין לאומיים הן מבחינה מדינית והן מבחינה כלכלית.
עם פרישתו מהכנסת חזר לפעילות עסקית בתחומים שונים וכדירקטור בחברות ציבוריות. בחיים הציבוריים שימש בהתנדבות כיו”ר לשכת המסחר ישראל יפן וכנשיא לה”ב לשכת האיגודים של העצמאים בישראל, יחד עם כהונתו כיו”ר עמותת איל”ן וכיום גם כיו”ר המועצה הציבורית של תיאטרון ענבל, יו”ר ועדת המילגות של הסוכנות היהודית ועוד.
אהוד מאמין גדול בשילוב בין פעילות עסקית ופעילות למען האחר בחברה ומוצא בכך סיפוק אדיר. הפעילות האחת מפרה ומדרבנת את הפעילות האחרת.
כך גם בפעילות מול מדינות אחרות יחד עם חברי במועדון השגרירים בראשותו של חברו הטוב השגריר יצחק אלדן ועם הסגל הקונסולרי.
